רפלקציה ככלי להערכה מעצבת בארגון ובכיתה

הרפלקציה מפאת חשיבותה נחקרה רבות בספרות, ומאוזכרת רבות בכל הנוגע לתחום הלמידה הארגונית והוראה אם כנחוצה בתהליך צמיחתו של הארגון ופרטיו, של המורה ואם בהתפתחות הלומדים (זילברשטיין ובן פרץ, 1998). בהקשר הבית ספרי ניתן לומר כי אחד הכישורים החשובים ביותר היא אמנות הרפלקציה, כלומר היכולת להסתכל אחורנית על אירועים, לנתח אותם וללמוד מהם, ובמקביל לאפשר לפתח חשיבה רפלקטיבית . חברי הארגון נעזרים ברפלקציה, בשיחת המשוב, על מנת להעריך את תכנית הלימודים במסלול, לתווך גישות ועמדות פרופסיונאליות ושיטות דידקטיות שונות במטרה לטפח חשיבה רפלקטיבית. על פי חוקרים (בירנבוים, 2004 א; משרד החינוך, 2008 א, 2008 ב) מרבית מאנשי החינוך מבצעים פעולות הערכה כגון: רפלקציה, מדידה, הערכה עצמית והערכת תוצרים ובכך על פי נבו (2001), מרחיבים את תפקידם ממורה למעריך מעשי.

הרפלקציה ככלי להערכה מעצבת בארגון – על פי חוקרים (Argyirs & Schon, 1978; Senge, 1990) על מנת לייצר למידה בארגון עלינו ליצור מנגנוני למידה. באלו הכרחי שיתקיים דיאלוג בין הפרטים בארגון. מנגנוני למידה אלו מאפשרים פתרון בעיות, חסכון בזמן לימוד ארגוני ועוד. מבנים אלו כוללים ישיבות לפתרון בעיות, פגישות צוות, פעולות סדירות לפיתוח מקצועי, תקופת הכנה משותפת ועוד.

 

בירנבוים, מ. (1997). חלופות בהערכת הישגים. רמות, תל-אביב.

זילברשטין, מ., ובן פרץ, מ. (1998). רפלקציה בהוראה – ציר מרכזי בהתפתחות מורה. תל אביב: מכון מופ"ת.

משרד החינוך (2008 א). 'אופק חדש' – מתווה מדיניות להתפתחות מקצועית של עובדי הוראה. ירושלים: לשכת המשנה למנהלת הכללית. נדלה 20 בנובמבר 2016 מתוך: cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B2CC663B-33B3-4086-83C1-.doc אילנהמתווההתפתחותמקצועית AC9ED946692C/82599/179

משרד החינוך ( 2008 ב). הגדרת תפקיד רכז הערכה בחוזר מנכ"ל. חוזר מנכ"ל תשסח/ 10 , כ"ז באייר. התשס"ח, 01 ביוני 2008 נדלה ב17 באוגוסט 2008 מתוך http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/etsmedorim/8/81/hodaotvmeyda/h-2008- 10-8-1-1.htm

נבו, ד. (2001). הערכה בית-ספרית: דיאלוג לשיפור בבתי-הספר. אבן-יהודה: רכס.

Senge, P.M. (1990). The fifth discipline. NY: Doubleday Currency.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *